קבוצות תרגול מיינדפולנס
כדיה מוזס – מתרגלת מגיל 14 מדיטציות שונות. סטטיות ואקטיביות. בשנים האחרונות, ועם התפתחות ההבנה בעידן המודרני, בצורך הגדול בתרגול מדיטציה – בחרתי להתמקד במדיטציה (או: תרגול מוחי) הנקראת מיינדפולנס. תרגול זה יותר מכל מדיטציה אחרת, נחקר בשני העשורים האחרונים והעלה תוצאות חיוביוות באשר להשפעות המיטביות על חיינו.
מוח האדם: נמצא כי, מוח האדם מאופין בתכונות של גמישות ואדפטיביות ("פלסטיות") אשר ממשיכות להתקיים לאורך כל תקופת החיים. תכונות אלה מהוות "קרקע פורייה" לביצוע שינויים במוח על ידי התנסויות שונות בכל גיל. אחת ההתנסויות אשר להן השפעה ניכרת על תפקודי המוח היא מדיטציה. מחקרים שונים מהשנים האחרונות, אשר השתמשו במכשיר דימות תפקודי בתהודה מגנטית (fMRI), הראו כי לפעילות מדיטטיבית ישנה השפעה המפחיתה רמות דחק (stress), לחץ דם, ואת מידת הכאב והסבל הנלווים למחלות כרוניות. כמו כן פעילות כזו משפרת את המערכת החיסונית ויכולה להיטיב בהפרעות כמו דיכאון, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
תרגול מיינדפולנס מדיטציה בשירות המוח
תהליך המדיטציה מוביל לסדרה של שינויים פיזיולוגיים משולבים במוח. אימוני מדיטציה מסוימים משרים מצב היפו-מטבולי המאופיין בירידה של מדדים פיזיולוגיים רבים וכן בשינויים של דפוס רשם גלי המוח (EEG). השינויים הללו אינם דומים לאלה הנרשמים בזמן שינה, וזאת מכיוון שבזמן הרפיה עמוקה ישנה עלייה בפעילות הפריפרלית ועיסוק במצב מנטאלי פעיל המחייב פעילות עצבית אינטנסיבית.
בעת ביצוע פעילות מדיטציה ניתן לזהות את האזורים הפעילים במוח באמצעות מכשיר דימות תפקודי בתהודה מגנטית (fMRI). במחקרים שנעשו בתחום, תועדו סימנים מובהקים של עלייה בפעילות המוחית באזורים הבאים: הקורטקס הפריפרונטלי והקודקודית (dorsolateral), ההיפוקמפוס (parahippocampus), האונה הטמפורלית (anterior cingulate pregenual) וכן נראתה שליטה של מערכת העצבים האוטונומית.
השפעות המדיטציה על יכולות למידה
ליכולת הקשב השפעה קריטית על התהליך המנטאלי המרכזי בלמידה. בעולם המודרני, מתייחסים לקשב כמורכב משני חלקים: עלייה בזרם המידע וחיפוש אישי לביצוע מספר פעילויות באופן סימולטני או חיפוש אחר מספר גירויים. לפיצול קשב גם כן השפעה חשובה על ביצועי הלומד, דוגמה לכך ניתן לראות למשל במחקר שבדק ביצוע של מספר משימות באותו זמן. המחקר הראה כי נוכחותה של משימה משנית קידם בעיקר למידה של שינון בעל פה. בניגוד לכך, הסטת קשב למשימה אחת קידמה יכולת נוספת של הכללת המידע הנלמד למצבים חדשים.